לכל החוטים

עם נרדף, ״והיא שעמדה״

״שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקב״ה מצילנו מידם.״

שלושת אלפים שנה, בכל דור ובכל יבשת, קם עלינו מי שביקש לכלותנו, בלי שעוללנו לו דבר: פרעה שהשליך תינוקות ליאור, עמלק שזינב בנחשלים, המן שגזר ״להשמיד להרוג ולאבד״, יוון שאסרה שבת ומילה, רומא ששרפה את חכמינו עם ספרי התורה, מסעי הצלב, עלילות הדם, האינקוויזיציה והגירוש, הפוגרומים, השואה, ועד טבח שמחת תורה. לשנאה הזו לא היה מעולם הסבר; היא איננה תלויה בדבר. ״שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקב״ה מצילנו מידם.״ והעם, חי.

17 תחנות בחוט

  1. ב'שס"ב · 1399 לפנה״ס

    גזירת ״כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו״

    פרעה, שנאמר לו כי עתיד להיוולד מושיען של ישראל, גזר להשליך כל בן זכר ליאור. המיילדות העבריות, שפרה ופועה, יוכבד ומרים, יראו את האלוקים ולא עשו כדבר מלך מצרים, והחיו את הילדים. בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים.

    לתחנה בציר הזמן
  2. ג'של"ח · 423 לפנה״ס

    חורבן בית המקדש הראשון

    בט׳ באב, לאחר שנתיים מצור ורעב נורא, נבקעה העיר. נבוזראדן שרף את בית ה׳, ״ואת כל בית גדול שרף באש״. צדקיהו המלך נשבה, בניו נשחטו לעיניו ועיניו עוורו. יהודה גלתה מארצה, לבבל. הבית הראשון עמד 410 שנה, וחרב בעוון עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. גדליה בן אחיקם, שהופקד על שארית הפליטה, נרצח, ונקבע צום גדליה. ״על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון״.

    לתחנה בציר הזמן
  3. ג'ת"ד · 357 לפנה״ס

    גזירת המן

    המן האגגי, מזרע עמלק, עלה לגדולה וגזר ״להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד״, והפיל פור על י״ג באדר. מרדכי היהודי קרע את בגדיו: ״ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות״, ואסתר ציוותה: ״לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי״. העם שב בתשובה שלמה.

    לתחנה בציר הזמן
  4. ג'תר"י · 151 לפנה״ס

    גזירות אנטיוכוס

    אנטיוכוס אפיפנס מלך יוון גזר להעביר את ישראל על דתם: ״לבטל מהם שבת וראש חודש ומילה״. ספרי תורה נשרפו, המקדש חולל בצלמים, ומתייוונים שיתפו פעולה עם המלכות. חנה ושבעת בניה מסרו נפשם על קידוש השם, וזקן החכמים אלעזר בחר במיתה ולא באכילת בשר החזיר, ״להניח דוגמה טובה לנערים״.

    לתחנה בציר הזמן
  5. ג'תתכ"ח · 68 לספירה

    חורבן בית המקדש השני

    בט׳ באב, היום שבו נגזרה הגזירה על דור המדבר ושבו חרב הבית הראשון, עלה הבית השני באש בידי טיטוס. מאות אלפים נהרגו ונשבו, ״ציון שדה תיחרש״. הכותל המערבי נותר, ״שכינה לא זזה מכותל מערבי לעולם״. עם ישראל יצא לגלות של אלפיים שנה, אך התורה יצאה עמו: ״מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב״ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד״.

    לתחנה בציר הזמן
  6. ג'תת"פ · 120 לספירה

    מרד בר כוכבא

    שישים ושתיים שנה אחר החורבן, כשגזרה רומא על המילה ועל ירושלים, קם שמעון בר כוכבא. גיבור עצום, אף רבי עקיבא דרש עליו ״דרך כוכב מיעקב״, שחרר את הארץ שלוש שנים וחצי. אך משנכשל, נפלה ביתר בט׳ באב שנת ג׳תתצ״ה, טבח נורא ש״דמם נהר לים הגדול״. אדריאנוס חרש את ירושלים והסב שמה, וגזר גזירות שמד על כל התורה.

    לתחנה בציר הזמן
  7. ג'תתצ"ה · 135 לספירה

    עשרת הרוגי מלכות

    בגזירות אדריאנוס נהרגו על קידוש השם גדולי הדור, ובהם רבי עקיבא, שסרקו את בשרו במסרקות ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים: ״כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, בכל נפשך, אפילו נוטל את נשמתך״. יצאה נשמתו ב״אחד״. עמו: רבן שמעון בן גמליאל הנשיא, רבי ישמעאל כהן גדול, רבי חנניה בן תרדיון שנשרף עם ספר התורה, ״גווילין נשרפין ואותיות פורחות באוויר״, ועוד. קידוש השם שלהם מלווה את תפילות הימים הנוראים עד היום.

    לתחנה בציר הזמן
  8. ד'תתנ"ו · 1096 לספירה

    גזירות תתנ״ו, מסע הצלב הראשון

    המון נוסעי הצלב, בדרכם לארץ ישראל, השמיד את קהילות הריינוס המעטירות, שפירא, וורמייזא ומגנצא. אלפים נהרגו על קידוש השם, ורבים שחטו את עצמם ואת בניהם שלא להיטמע, ״אב שוחט את בנו ומברך על השחיטה״. הקינות על קהילות שו״ם נאמרות עד היום בט׳ באב, ותפילת ״אב הרחמים״ שבשבת נתקנה לזכרם.

    לתחנה בציר הזמן
  9. ה'ב' · 1242 לספירה

    שריפת התלמוד בפריז

    לאחר ״משפט התלמוד״ שנכפה על חכמי צרפת, הועלו באש בכיכר פריז עשרים וארבע עגלות טעונות כתבי יד של הש״ס, אבדה שאין לה שיעור בדור שלפני הדפוס. רבנו מאיר מרוטנבורג, עד המעמד, קונן: ״שאלי שרופה באש לשלום אבלייך״, קינה הנאמרת בט׳ באב עד היום.

    לתחנה בציר הזמן
  10. ה'קנ"א · 1391 לספירה

    גזירות קנ״א בספרד

    פרעות המון מוסת עברו על כל קהילות ספרד: רבבות נהרגו על קידוש השם, ורבים אחרים הוטבלו באונס, ראשית טרגדיית האנוסים. מכאן ואילך הלך מצבה של יהדות ספרד המפוארת והתדרדר, ויכוחי כפייה, אינקוויזיציה, עד הגירוש.

    לתחנה בציר הזמן
  11. ה'רנ"ב · 1492 לספירה

    גירוש ספרד

    בשנת ה׳רנ״ב חתמו פרדיננד ואיזבלה על צו הגירוש: כל יהודי ספרד, להמיר את דתם או לצאת. כשלוש מאות אלף יצאו בלא כלום, והיום האחרון שנקבע ליציאה, ז׳ באב, ערב ט׳ באב. דון יצחק אברבנאל, שר האוצר ופרשן המקרא, הנהיג את הגולים בקומה זקופה. קהילת אלף שנות פאר חרבה ביום אחד; הגולים נפוצו לפורטוגל, שם שוב נאנסו בשנת ה׳רנ״ז, לצפון אפריקה, לאיטליה ולאימפריה העות׳מאנית, ונשאו עמם את מסורת ספרד לדורות.

    לתחנה בציר הזמן
  12. ה'ת"ח · 1648 לספירה

    גזירות ת״ח ות״ט

    בפרעות חמיל הרשע ימ״ש נחרבו מאות קהילות בפולין ואוקראינה, ומאות אלפים, ובראשם קדושי נמירוב וטולטשין, נהרגו על קידוש השם. בעל ״שפתי כהן״ (הש״ך), ניצול הפרעות, קונן: ״מגילת עיפה״. כ׳ בסיוון נקבע לתענית. יהדות פולין, מרכז התורה הגדול של אשכנז, ישיבות, ועד ארבע ארצות, הוכתה מכה שלא התאוששה ממנה עד סוף.

    לתחנה בציר הזמן
  13. ה'תרצ"ט · 1939 לספירה

    השואה, חורבן יהדות אירופה

    בשנות ה׳תרצ״ט-ה׳תש״ה עלה הכורת על יהדות אירופה: שישה מיליון קדושים, ובהם מיליון וחצי ילדים, נרצחו בידי הגרמנים הארורים ועוזריהם, על קידוש השם. עולם שלם של תורה, ישיבות ליטא ופולין, חצרות החסידות, קהילות של אלף שנה, עלה בלהבות. גם בגיא ההריגה לא פסקו מסירות הנפש: תפילות בסתר, שמירת מצוות בגטאות ובמחנות, ״אני מאמין״ על סף המשרפות. חשבונות שמים נסתרים הם, ״הצור תמים פעלו״, ועלינו הזיכרון והבניין.

    לתחנה בציר הזמן
  14. ה'תשל"ב · 1972 לספירה

    שנות הטרור הבינלאומי, ממינכן עד אנטבה

    ארגוני הטרור הפלסטיניים הוציאו את מלחמתם אל העולם כולו: רצח אחד עשר הספורטאים באולימפיאדת מינכן (ה׳תשל״ב), הטבח בעשרים ושניים תלמידים במעלות (ה׳תשל״ד) ושורת חטיפות מטוסים. בשיאן, חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה שבאוגנדה, שם הופרדו הנוסעים היהודים מן השאר. בליל ד׳ בתמוז ה׳תשל״ו הרחיק צה״ל אלפי קילומטרים וחילץ במבצע מופתי את מאה ושניים החטופים, מבצע יונתן, על שם מפקד הכוח יונתן נתניהו הי״ד שנפל בו. ״הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל״.

    לתחנה בציר הזמן
  15. ה'תשמ"ח · 1988 לספירה

    האינתיפאדה הראשונה

    בכסלו ה׳תשמ״ח (1987) פרצה ברצועת עזה וביהודה ושומרון התקוממות אלימה, אבנים, בקבוקי תבערה וסכינים, שנמשכה שנים וגבתה חיי יהודים רבים בדרכים ובערים. בעקבותיה באו הסכמי אוסלו (ה׳תשנ״ג), ועמם גל פיגועי התאבדות קשים באוטובוסים ובמרכזי הערים בשנות התשעים.

    לתחנה בציר הזמן
  16. ה'תשס"א · 2001 לספירה

    האינתיפאדה השנייה, שנות הפיגועים

    בתשרי ה׳תשס״א (2000) פתחו הפלסטינים במערכת טרור רצחנית: פיגועי התאבדות באוטובוסים, במסעדות, בבתי מלון ובלב הערים. למעלה מאלף יהודים נרצחו, בליל הסדר במלון ״פארק״ בנתניה נטבחו שלושים מיהודים בעיצומו של ליל החירות. במבצע ״חומת מגן״ (ניסן ה׳תשס״ב) שב צה״ל לערי יהודה ושומרון ושבר את תשתיות הטרור, וגדר הביטחון צמצמה את הפיגועים. העם כולו, בתפילה, בתהילים ובחסד, ליווה את המשפחות השכולות: ״בכל צרתם לו צר״.

    לתחנה בציר הזמן
  17. ה'תשפ"ד · 2024 לספירה

    מתקפת שמחת תורה, ז׳ באוקטובר, ומלחמת חרבות ברזל

    בבוקר שמחת תורה, כ״ב בתשרי ה׳תשפ״ד (7.10.2023), פרצו אלפי מחבלי חמאס מעזה אל יישובי הדרום. כאלף ומאתיים יהודים נרצחו ביום אחד, הטבח הגדול ביותר בעם ישראל מאז השואה, משפחות שלמות נשחטו בבתיהן ובמסיבה, ומאתיים חמישים ואחד נחטפו לעזה, מתינוקות ועד ישישים. המלחמה שפרצה, ״חרבות ברזל״, התרחבה לשבע חזיתות: עזה, חיזבאללה בלבנון, שהוכה מכה ניצחת, החות׳ים בתימן, ומערכה ישירה מול איראן (סיוון ה׳תשפ״ה). בתוך השבר נגלו גבורה ואחדות שלא נודעו כמותן: רבבות התנדבו, חיילים נפלו בקידוש השם, והעם כולו נאחז בתפילה, בציצית ובתפילין. בעסקאות שלבים שוחררו חטופים, ובתשרי ה׳תשפ״ו (אוקטובר 2025) הושג הסכם שסיים את המלחמה: כל החטופים החיים שבו הביתה, והושבו גם החללים. ״יזכור אלוקים את נשמות הקדושים והטהורים״, והעם, כבכל דורותיו, קם מן האבל ובונה: ״עוד אבנך ונבנית״.

    לתחנה בציר הזמן