יאשיהו המלך
יאשיהו המלך הוא המלך הצעיר שהשיב את התורה אחרי שנשכחה כמעט לגמרי. עלה למלוכה כילד בן שמונה, בתקופה שבה עבודה זרה מילאה את הארץ אחרי מלכות מנשה ואמון, וכשגדל קם וטיהר את יהודה וירושלים מן הפסלים והבמות, בקנאות של מי שמבקש להשיב עולם אבוד.
בעת חידוש עבודת המקדש, מצא הכהן חלקיהו את ספר התורה שהיה גנוז ונשכח, וכשקראו לפני יאשיהו את הקללות שבו, קרע את בגדיו ובכה, כי הבין כמה התרחקו. הוא כרת ברית מחודשת עם ה׳, וחידש את קרבן הפסח כמותו לא נעשה ׳מימי השופטים׳ (מלכים ב כג, כב). מלך אחד החזיר דור שלם.
יאשיהו נפל בקרב מגידו מול פרעה נכה, מוות שהעם קונן עליו במרירות, וירמיהו הנביא קוננו. חייו היו קצרים אך מלאים: מי שמצא ספר תורה אבוד והשיב אותו למרכז חיי העם, ׳ולא היה לפניו מלך אשר שב אל ה׳ בכל לבבו׳ (מלכים ב כג, כה).
מה לומדים ממנו? שגם כשהתורה כמעט נשכחה, מלך אחד בעל לב שלם יכול להשיב אותה. יאשיהו מלמד שהבכי על הריחוק הוא ראשית התיקון, ושמי שמוצא אמת אבודה ומעמיד אותה מחדש במרכז, בכל לבבו, יכול לשנות את פני דור שלם, גם בזמן קצר.