יששכר בן יעקב
יששכר, בנו של יעקב, הוא שבט לומדי התורה, שדמותו נעשתה למופת של מי שכל חלקו בעולם הוא הלימוד. יעקב ברכו ׳יששכר חמור גרם׳ (בראשית מט, יד), ודרשו חכמים: נושא עול תורה כחמור הנושא משאו, בסבלנות ובהתמדה, בלי לפרוק.
המסורת מספרת על ברית מיוחדת בין יששכר לזבולון: זבולון עוסק במסחר ובים, ומפרנס את יששכר, ויששכר יושב ולומד תורה, וחולקים בשכר. ׳שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך׳ (דברים לג, יח). שני שבטים שהבינו ששותפות בין העמל לרוח מקיימת את שניהם.
מבני יששכר יצאו ׳יודעי בינה לעיתים, לדעת מה יעשה ישראל׳ (דברי הימים א יב, לב): חכמים שבקיאותם בתורה ובעיבור השנה נתנה להם להורות לעם את דרכו בזמנים. הלימוד השקט של השבט הפך אותו למצפן של האומה.
מה לומדים ממנו? שיש גדולה בעול התורה השקט, ׳חמור גרם׳, בהתמדה סבלנית שנושאת את המשא בלי לפרוק. יששכר מלמד שברית בין תומך ללומד מקיימת את שניהם, ושדווקא מן הלימוד השקט והמתמיד יוצאים ׳יודעי בינה לעיתים׳ שמורים לעם כולו את דרכו.