ישמעאל בן אברהם
ישמעאל בן אברהם הוא הבן שגורש מן הבית אך לא נשכח מן ההשגחה, ודמותו נושאת מורכבות שהתורה אינה מחליקה. בנו של אברהם מהגר, נולד לפני יצחק, ואברהם אהב אותו, ׳לו ישמעאל יחיה לפניך׳ (בראשית יז, יח). אך שרה ראתה בו סכנה ליצחק, וה׳ ציווה את אברהם לשמוע בקולה.
כשגורשו הגר וישמעאל למדבר וכלו המים, וישמעאל גווע מצמא, הקב״ה שמע את קולו, ׳כי שמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם׳ (בראשית כא, יז). חז״ל מדייקים ׳באשר הוא שם׳, נשפט לפי מצבו באותה שעה, לא לפי מה שיעשה זרעו בעתיד. ההשגחה לא זנחה אותו.
המסורת מספרת שישמעאל עשה תשובה בסוף ימיו, וכיבד את יצחק אחיו: בקבורת אברהם, ׳ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו׳ (בראשית כה, ט), הקדים ישמעאל את יצחק לפניו, אות שהכיר במעלתו. גם בן שגורש חזר לכבד את אחיו ואת אביו.
מה לומדים ממנו? שההשגחה שומעת כל אדם ׳באשר הוא שם׳, לפי מצבו עכשיו, ושאדם נשפט על ההווה שלו ולא נחתם בו. ישמעאל מלמד שגם מי שהודר מן הבית אינו מחוץ לרחמים, ושתשובה וכיבוד אח יכולים לתקן בסוף גם פרידה כואבת.