תרח
תרח הוא האב שיצא לדרך אל הארץ אך עצר בחצי הדרך, ומי שסיפורו הוא סיפור המעבר בין עולם הפסלים לעולם האמונה. עובד ומוכר צלמים באור כשדים, אביו של אברהם, ולפי המדרש המפורסם, בנו הצעיר ניפץ את פסליו ולעג לאמונתו.
אך התורה מספרת עליו דבר מפתיע: ׳ויקח תרח את אברם בנו... ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען, ויבואו עד חרן וישבו שם׳ (בראשית יא, לא). תרח עצמו יצא לדרך אל ארץ כנען, אולי בעקבות בנו, אך התיישב בחרן ולא השלים את המסע. הוא התחיל את המהלך שאברהם ישלים.
המסורת אף מרמזת שתרח עשה תשובה בסוף ימיו. הוא אינו רק ׳עובד האלילים׳ אלא אב שהיה לו חלק, ולו חלקי, בדרך שהובילה אל אברהם. ׳ואתה תבוא אל אבותיך בשלום׳ (בראשית טו, טו), נאמר לאברהם, ודרשו חז״ל שגם תרח זכה למקומו.
מה לומדים ממנו? שאדם יכול להתחיל דרך גדולה גם אם לא יזכה להשלים אותה, ושכל צעד אל האמת נחשב. תרח מלמד שגם מי שגדל בעולם של טעות יכול לצאת לדרך אל האמת, ושהמסורת אינה פוסלת אב שלא הגיע עד הסוף, אלא מכירה בחלקו בפתיחת המסע.