שמואל
שמואל, ראש ישיבת נהרדעא, הוא האמורא שידע את שבילי הרקיע כשבילי עירו, וגם קבע את היחס בין היהודי למלכות. רופא ואסטרונום גדול, אמר ׳נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא׳ (ברכות נח, ב), אך גדולתו לא הייתה במדע אלא בהלכה, בעיקר בדיני ממונות שבהם הלכה כמותו.
הכלל הגדול שקבע שינה את חיי הגולה: ׳דינא דמלכותא דינא׳ (נדרים כח, א), חוק המלכות מחייב את היהודים בענייני ממון ומסים. בכך נתן שמואל מסגרת שתאפשר לעם לחיות ביושר תחת שלטון זר, בלי להתנגש בו בכל צעד, ובלי לוותר על תורתו.
שמואל היה גם איש חסד ומעש. דאג לבריאות הקהילה, קבע זמנים ולוחות, וגילה ענווה כלפי חברו רב: אף שחלקו רבות, כיבד אותו כרבו. חז״ל מספרים על קרבתו למלך שבור מלכא, כמופת ליחסים ראויים בין חכמי ישראל למלכות.
מה לומדים ממנו? שאפשר להיות בקי במדעי העולם ובכל זאת לראות בהלכה את העיקר. שמואל מלמד שהיהדות יודעת לחיות בתוך מציאות זרה בלי להתכחש לה, ׳דינא דמלכותא דינא׳, ושהחכמה האמיתית מוצאת את הדרך לשלב יושר אזרחי עם נאמנות מוחלטת לתורה.