שלמה המלך
בחלום אחד בגבעון הציע ה׳ לשלמה הצעיר כל שיבקש, והוא לא ביקש עושר ולא אריכות ימים אלא ׳לב שומע לשפוט את עמך׳ (מלכים א ג). על בקשה זו זכה גם לחכמה וגם לכל השאר, ולימד שהמבקש את הדבר הנכון מקבל את הכול.
חכמתו נודעה מיד במשפט שתי הנשים, כשגילה את האם האמיתית מתוך בקשתה לוותר על התינוק ובלבד שיחיה (מלכים א ג). ׳ויראו כל ישראל כי חכמת אלוקים בקרבו לעשות משפט׳. מלך שחכמתו משרתת את הצדק.
את חלום חייו הגשים כשבנה את בית המקדש הראשון בירושלים (מלכים א ו), הבית שאליו נשא כל יהודי את עיניו מאז. שבע שנים בנאו בפאר ובקדושה, ובחנוכתו התפלל שגם נכרי הבא מארץ רחוקה יישמע במקום הזה.
שלמה היה החכם באדם, דיבר שלושת אלפים משל, וחכמתו משכה מלכים ומלכות, ובראשם מלכת שבא שבאה לבחון אותו (מלכים א י). שלוש מספריו נכנסו לכתבי הקודש: משלי (משלי א), שיר השירים, וקהלת.
ובקהלת, בזקנתו, סיכם את מסע החיים כולו: ׳הבל הבלים, הכול הבל׳ (קהלת א), עד המסקנה ׳את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם׳. גם מי שטעם הכול חוזר אל העיקר.
אך גדולתו נשאה גם נפילה: בזקנתו רבו נשיו הנכריות ונטו את לבו (מלכים א יא), ובעטיו נגזרה קריעת הממלכה בימי בנו. סיפורו מלמד שגם החכם באדם צריך שמירה, ושאין חכמה בלא ענווה מתמדת.
מקורות: מלכים א ג; מלכים א ו; מלכים א י; מלכים א יא; משלי א; קהלת א