שמשון הגיבור
שמשון הגיבור הוא השופט שכוחו היה בשערו ובנדרו, וסיפורו הוא של גבורה עצומה שנקשרה בחוט דק של נזירות. נולד בנס להורים עקרים, נזיר אלוקים מבטן, ׳ומורה לא יעלה על ראשו׳ (שופטים יג, ה), וכוחו הפלאי היה תלוי בשמירת נזירותו.
שמשון לחם לבדו בפלשתים ששיעבדו את ישראל, קרע אריה בידיו והפיל אלף איש בלחי החמור. אך חולשתו הייתה במשיכתו אל נשים פלשתיות, ובסוף מסרה דלילה את סוד כוחו, גזזה את שערו, והפלשתים ניקרו את עיניו ואסרוהו. הגיבור הגדול נפל דווקא במקום שלא שמר על עצמו.
וכאן הרגע הגדול: כבול ועיוור, בבית דגון, התפלל שמשון תפילה אחרונה, ׳זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה׳ (שופטים טז, כח), ודחף את עמודי הבית, ׳ותמות נפשי עם פלשתים׳. במותו הכריע יותר משהכריע בחייו, מוסר את נפשו למען עמו.
מה לומדים ממנו? שכוח עצום זקוק לגבול שישמור עליו, ושהחולשה נמצאת לרוב לא בשדה הקרב אלא במקום הפרטי. שמשון מלמד שגם גיבור יכול ליפול כשאינו שומר על נזרו, ושתשובה ומסירות נפש בסוף, ׳תמות נפשי עם פלשתים׳, יכולות לתקן חיים ולהכריע למען העם.