שמעון הצדיק
שמעון הצדיק הוא החוליה שקשרה את סוף הנבואה אל ראשית חכמת החכמים. משיירי אנשי כנסת הגדולה, כיהן ככהן גדול בבית שני, והוא זה שמסר את המשפט שכל התורה שבעל פה עומדת עליו: ׳על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים׳ (אבות א, ב).
המסורת מספרת עליו נס: כל השנים שכיהן, היה ׳נר מערבי׳ דולק כל היום, והגורל בעבודת יום הכיפורים עלה בימין, סימני רצון. וכשמת, פסקו הניסים, כאילו קדושתו האישית החזיקה משהו בעולם. הוא לא רק כיהן, הוא היה עמוד שהכול נשען עליו.
בו נפגש רגע מכונן: לפי המסורת יצא לקראת אלכסנדר מוקדון בבגדי כהונה, והמלך הגדול ירד ממרכבתו והשתחווה לו. הקדושה הכניעה את הכוח. שמעון הצדיק הראה שגדולה רוחנית אמיתית מטילה כבוד גם על אימפריות.
מה לומדים ממנו? ששלושה דברים מחזיקים עולם: תורה, עבודה שבלב, וחסד לזולת, וכל אחד לבדו אינו מספיק. שמעון הצדיק מלמד שהקדושה האישית של מנהיג אינה עניין פרטי, היא מחזיקה משהו עבור כל העם, ושמי שעומד על שלושת העמודים האלה עומד איתן מול כל כוח שבעולם.