הרמ״א
הרמ״א, רבי משה איסרליש מקראקוב, הוא האיש שנתן ליהדות אשכנז מקום בשולחן. כשיצא ׳שולחן ערוך׳ של רבי יוסף קארו, שנכתב לפי מנהג ופסיקת הספרדים, חשש הרמ״א שיהודי אשכנז ימצאו עצמם מחוץ לבית, וכתב את ׳המפה׳: הגהות שפרושות על השולחן ומוסיפות בכל מקום את מנהג ופסיקת אשכנז.
בזכות ה׳מפה׳ נעשה השולחן ערוך ספר של כל ישראל. ׳מרן׳ פורש את השולחן, והרמ״א פורש עליו את המפה, ומאז יהודי ספרד ויהודי אשכנז אוכלים על אותו שולחן, כל אחד לפי מנהגו, בלי שאיש יידחק החוצה. זו הייתה מלאכה של אחדות בלי טשטוש.
הרמ״א לא היה רק פוסק אשכנזי אלא איש רחב אופקים, שלמד גם פילוסופיה וקבלה, וכתב שהתורה והחכמה אינן זרות זו לזו. אך בפסיקה הקפיד למסור את מנהג אבותיו כלשונו, מתוך כבוד עמוק למסורת החיה של קהילתו.
מה לומדים ממנו? שאחדות אמיתית אינה מחיקת ההבדלים אלא מתן מקום מכובד לכל מנהג. הרמ״א מלמד שאפשר להצטרף לחיבור גדול של אחר, השולחן ערוך, ולהוסיף עליו את קולך בלי לפגוע בו, ושכבוד למסורת האבות הוא עמוד שעליו נשען כל בית ישראל.