רב (אבא אריכא)
רב, אבא אריכא, הוא האיש שהפך את בבל למרכז התורה לאלף שנה. תלמידו של רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל, ירד לבבל ומצא שם קהילות גדולות אך רחוקות מלימוד מסודר, וייסד את ישיבת סורא, שהאירה את בבל דורות רבים ונעשתה לב עולם התורה.
רב לא היה רק ראש ישיבה אלא מחנך של עם. תיקן תקנות לשמירת הדת בקהילות הפזורות, לימד את הפשוטים ואת החכמים כאחד, וחלק מן התפילות שאנו אומרים בראש השנה, כמו ׳עלינו לשבח׳ ו׳מלכויות׳, מיוחסות לו. הוא בנה לא רק ידע אלא מסגרת חיים.
מחלוקותיו עם שמואל, חברו וראש ישיבת נהרדעא, פורשות על פני הש״ס: רב ושמואל בכל מקום, ובדרך כלל הלכה כרב באיסורים וכשמואל בממונות. שני ענקים שחלקו באלפי סוגיות ומעולם לא נפרדו בלב, ולימדו שמחלוקת בונה תורה.
מה לומדים ממנו? שהמשכיות אינה מובנת מאליה, מישהו צריך לרדת אל הגולה ולבנות שם בית. רב מלמד שגדול יכול לעזוב מרכז מבוסס בארץ ישראל כדי לבנות מרכז חדש במקום שצריך אותו, ושבניית מוסד לימוד היא מן המתנות הגדולות שאדם נותן לדורות שלא יכיר.