הרדב״ז
הרדב״ז, רבי דוד בן זמרא, הוא מנהיג יהדות מצרים בדור שאחרי גירוש ספרד, ומי שאיחד בידו הלכה, קבלה והנהגת ציבור. גורש מספרד כילד, נדד לצפת ולמצרים, ובקהיר עמד בראש הקהילה עשרות שנים, פוסק ומנהיג שאליו פנו מכל ארצות המזרח.
אלפי תשובותיו פרושות בכל שאלה שבעולם, מדיני ממונות ועד סתרי קבלה. אך אחת מהן מפורסמת מכולן: כשנשאל על יהודי שנדרש לעבור על ׳ייהרג ואל יעבור׳ כדי להציל את חברו, השיב הרדב״ז את המשפט הנצחי ׳דרכיה דרכי נועם׳, שהתורה כולה שלום ונועם, וזה מפתח לכל הבנתה.
בסוף ימיו, כשכבר היה זקן מופלג, עזב את מצרים ועלה לצפת, להיות בארץ ישראל. גם אחרי חיים שלמים של הנהגה בגולה, לבו משך אותו אל הארץ, והוא בילה את שנותיו האחרונות בין מקובלי צפת, סוגר מעגל שנפתח בגירוש.
מה לומדים ממנו? שמנהיג גדול מחזיק יחד את הפסק היבש ואת סוד הקבלה, ואת שניהם מתוך ׳דרכי נועם׳. הרדב״ז מלמד שההלכה כולה שואפת לשלום ולחסד, ושגם אחרי חיים שלמים בגולה, הגעגוע לארץ ישראל אינו דועך אלא מתעצם, עד שקם אדם ועולה.