אור החיים הקדוש
אור החיים הקדוש, רבי חיים בן עטר, הוא חכם מרוקו שפירושו לתורה בוער באש של אהבה. יליד סאלי שבמרוקו, גדול בהלכה ובקבלה, כתב פירוש לתורה, ׳אור החיים׳, שנעשה כה אהוב עד שנדפס ברוב החומשים, ולומדים אותו בערב שבת כהכנה לקדושת היום.
פירושו אינו רק ביאור אלא התרגשות: הוא מגלה בכל פסוק רבדים של פשט וסוד, ולבו הבוער נשפך אל תוך המילים. החסידות ראתה בו נשמה גדולה, והבעל שם טוב, בן זמנו, ביקש לפי המסורת להיפגש עמו, כאילו שני מרכזי אור, מזרח ומערב, מבקשים להתחבר.
כל חייו נשא בלבו את הגעגוע לארץ ישראל, ובסוף ימיו עזב את מרוקו, נדד דרך איטליה, והגיע לירושלים, שם הקים ישיבה. הוא נפטר צעיר יחסית, אך המסורת מספרת שביום פטירתו, ט״ו בתמוז, נולד רבי נחמן מברסלב, כאילו נמסר האור מיד ליד.
מה לומדים ממנו? שלימוד תורה יכול להיות מעשה של אהבה בוערת, לא רק של שכל. אור החיים מלמד שחכם מן המזרח יכול להאיר לעם כולו, שהגעגוע לארץ ישראל דוחף אדם לקום ולעלות, ושהאור אינו נכבה במיתה אלא נמסר הלאה, מדור לדור.