נפתלי בן יעקב
נפתלי, בנו של יעקב, הוא השבט הקל והזריז, שמידתו היא הבשורה הטובה שרצה להביא. יעקב ברכו ׳נפתלי אילה שלוחה, הנותן אמרי שפר׳ (בראשית מט, כא): קל כאיילה במרוצתו, ומפיו יוצאות אמרות טובות, בשורות של שמחה.
המסורת מספרת שבני נפתלי היו זריזים לרוץ בשליחות מצווה. במדרש המפורסם, כשעמדו השבטים על מערת המכפלה בקבורת יעקב, ועשו עיכב בטענה על הזכות, רץ נפתלי מצרימה להביא את השטר המוכיח, כה קל היה במרוצתו.
נחלת נפתלי הייתה בצפון, בגליל, ארץ פורייה ויפה, ׳נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה׳׳ (דברים לג, כג). דבורה וברק, שניצחו את סיסרא, נשענו על גבורת נפתלי, שירד אל שדה הקרב ׳על מרומי שדה׳. הקלילות והזריזות הפכו גם לגבורה בעת הצורך.
מה לומדים ממנו? שזריזות בשליחות טובה ו׳אמרי שפר׳, מילים טובות, הן מידה של קדושה. נפתלי מלמד שמי שקל לרוץ למען מצווה ומביא בשורה טובה בפיו נושא ברכה, ושאותה קלילות עצמה יכולה להפוך לגבורה כשצריך לרדת אל שדה הקרב למען העם.