המגיד ממזריטש
המגיד ממזריטש, רבי דב בער, הוא האיש שהפך את בשורת הבעל שם טוב מניצוץ לתנועה. הבעש״ט הדליק את האש, אך המגיד, יורשו, בנה סביבה בית מדרש שממנו יצאו גדולי החסידות לכל רחבי אירופה. הוא כמעט לא יצא מחדרו, אך תלמידיו נשאו את תורתו לכל עיר ועיירה.
גדולתו הייתה בהעמדת תלמידים. סביב שולחנו התכנסה ׳חבורת קדושים׳, ובהם רבי אלימלך מליז׳נסק, רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי שניאור זלמן בעל התניא, והחוזה מלובלין, שכל אחד מהם הפך למעיין בפני עצמו. איש אחד שהעמיד דור שלם של מנהיגים שינה את פני היהדות.
המגיד לימד את פנימיות החסידות: את הדבקות, את ׳ביטול היש׳, את העבודה שבלב. הוא העמיק את מה שהבעש״ט מסר בפשטות, והפך אותו לתורה שיטתית של עבודת ה׳ פנימית, שכל זרמי החסידות ינקו ממנה.
מה לומדים ממנו? שהמעשה הגדול ביותר של מנהיג הוא לעתים להעמיד תלמידים שיעלו עליו. המגיד ממזריטש מלמד שאדם שכמעט לא עזב את חדרו יכול לשנות יבשת שלמה דרך מי שגידל, ושהמשך של בשורה גדולה תלוי לא בכריזמה של היחיד אלא ביכולתו למסור אותה הלאה.