לאה אמנו
לאה אמנו היא האם של רוב שבטי ישראל, שהפכה את הכאב של אישה לא אהובה למעיין של הודיה. ׳עיני לאה רכות׳ (בראשית כט, יז), ודרשו חכמים שבכתה על גורלה, כי לפי המסורת נועדה מתחילה לעשו, ובכתה ובתפילתה שינתה את גורלה ונישאה ליעקב.
אך לאה חשה כל חייה שאינה האהובה. ׳וירא ה׳ כי שנואה לאה׳ (בראשית כט, לא), והקב״ה פתח את רחמה. ובשמות בניה שמורה כל דרכה: ראובן, ׳כי ראה ה׳ בעוניי׳, שמעון, ׳כי שמע ה׳ כי שנואה אנוכי׳. הכאב שלה מדבר מתוך השמות.
וכאן המפנה הגדול: כשנולד בנה הרביעי, יהודה, אמרה ׳הפעם אודה את ה׳׳ (בראשית כט, לה). חז״ל מלמדים שהייתה הראשונה שהודתה מעומק הלב, בלי לבקש עוד. מן האישה ׳השנואה׳ יצא יהודה, שממנו מלכות בית דוד והמשיח. הכאב הפך לשורש המלוכה.
מה לומדים ממנה? שאפשר לשאת כאב עמוק ולהפוך אותו להודיה, ׳הפעם אודה את ה׳׳. לאה מלמדת שדווקא מי שחשה עצמה פחות אהובה זכתה להיות אם רוב האומה, ושההודיה, גם מתוך שברון לב, היא שפותחת את הדרך אל הגדולה, עד מלכות בית דוד.