דינה בת יעקב
דינה בת יעקב היא הבת היחידה של יעקב שהתורה מספרת את סיפורה, וסיפורה הוא של תום שנפגע ושל אחים שקמו להגן. ׳ותצא דינה בת לאה לראות בבנות הארץ׳ (בראשית לד, א), ובצאתה הזאת אירע האסון: שכם בן חמור חטף אותה ועינה אותה.
התורה אינה מטילה עליה אשמה. היא הקורבן, והכתוב מספר את כאבה בכובד ראש. אחיה שמעון ולוי קמו ונקמו את חילול כבודה, מעשה שיעקב הוכיח אותם עליו אך הם השיבו: ׳הכזונה יעשה את אחותנו׳ (בראשית לד, לא). המסורת מחזיקה את שני הקצוות: הכאב על הנקמה, והזעקה על הפגיעה בחלש.
המדרש מוסיף רבדים: יש הקושרים את דינה לאיוב, ויש המספרים על בת שנולדה לה, אסנת, שהגיעה בהשגחה למצרים ונישאה ליוסף. מן הפגיעה הקשה נמשך, לפי המסורת, חוט של תיקון והמשך.
מה לומדים ממנה? שהתורה מעמידה את הקורבן במרכז ואינה מאשימה אותו, ושפגיעה בכבוד הבת מזעזעת משפחה שלמה. דינה מלמדת שהמסורת נושאת את כאב הנפגעת בכובד ראש, ושגם מתוך אסון קשה ההשגחה טווה חוטי המשך שאיננו רואים בשעת השבר.