דבורה הנביאה
דבורה הנביאה היא האישה שישבה תחת תומר ושפטה עם שלם. בתקופת השופטים, כשישראל היו נתונים תחת יבין מלך כנען וסיסרא שר צבאו, קמה אישה אחת, נביאה ושופטת, ויושבת תחת ׳תומר דבורה׳ בין הרמה לבית אל, ואליה עלו כל ישראל למשפט (שופטים ד).
היא לא נלחמה בעצמה אלא שלחה את ברק בן אבינועם, וכשהיסס ללכת בלעדיה, הלכה עמו, אך אמרה לו שהכבוד לא יהיה שלו: ׳ביד אישה ימכור ה׳ את סיסרא׳ (שופטים ד, ט). הנצחון בא דרך יעל, עוד אישה, ודבורה שרה את שירת הנצחון הגדולה, שירת דבורה.
חז״ל קוראים לה ׳אשת לפידות׳, ויש דורשים שהייתה מכינה פתילות למקדש. גם נביאה שהנהיגה עם, שורשה בעבודה צנועה של הכנת אור. גדולתה לא סתרה את ביתה, אלא נבעה ממנו.
מה לומדים ממנה? שהנהגה רוחנית אינה עניין של כוח אלא של אמת שאנשים סומכים עליה. דבורה מלמדת שאישה יכולה לשפוט עם שלם ולשיר את שירתו, ושגבורה אמיתית יודעת גם לתת את הכבוד לאחרים, ליעל, לברק, ולא לאסוף אותו לעצמה.