בנימין בן יעקב
בנימין הוא הבן שנולד בכאב ונשאר תמים, השבט היחיד שנולד בארץ ישראל. אמו רחל מתה בלידתו וקראה לו ׳בן אוני׳, בן צערי, אך אביו יעקב קרא לו ׳בנימין׳, בן הימין, בן הכוח והברכה. בין הצער לתקווה נולד השם.
בנימין היה הצעיר והאהוב, שיעקב חשש לשלוח אותו מצרימה אחרי שכבר איבד את יוסף. חז״ל מונים אותו בין המעטים שלא חטאו כלל, ׳ומת בעטיו של נחש׳, ובנחלתו, לפי המסורת, שכן בית המקדש, ׳ובין כתפיו שכן׳ (דברים לג, יב). הבן התמים זכה שהשכינה תשרה בחלקו.
מבנימין יצאו שאול המלך הראשון, ומרדכי ואסתר שהצילו את ישראל בפרס. השבט הקטן והצעיר העמיד מושיעים ברגעים קריטיים, כאילו הכוח ׳בן הימין׳ שברכו אביו התגלה דורות אחר כך.
מה לומדים ממנו? שמתוך צער לידה, ׳בן אוני׳, יכולה לצמוח ברכה, ׳בן ימין׳, ושתמימות אינה חולשה אלא זכות. בנימין מלמד שהשבט הקטן והתמים ביותר יכול להעמיד מושיעים, ושדווקא בחלקו של הבן שנשאר נקי שרתה השכינה, ׳ובין כתפיו שכן׳.