אביי
אביי הוא היתום שגדל להיות חצי מן הזוג המפורסם בכל הש״ס, ׳הוויות דאביי ורבא׳. נולד ומיד התייתם, ׳אבא ואמא לא היו לי׳, וגדל בבית אומנת שקראה לו בחיבה ׳נחמני׳. מן היתמות הזאת קם אחד הלמדנים החדים ביותר, שכל בחור ישיבה מכיר את שמו.
פלפולו עם רבא, חברו בן דורו, פרוש על כל הש״ס, ׳הוויות דאביי ורבא׳ הן מטבע לשון לעומק הלימוד. בשש בלבד מן המחלוקות נפסקה הלכה כאביי, וברוב פסקה כרבא, אך דווקא אביי, הצד ׳שהפסיד׳ בהלכה, הוא שהעמיד את דרך המחשבה. התלמוד אינו רק פסק, הוא הדרך אל הפסק, ובה אביי ענק.
אביי נודע גם במידותיו הטובות: ׳לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חמה׳, ולימד שדרך ארץ קדמה לתורה. גם בעל פלפול חד ידע שהחכמה מתחילה בענווה וביראה, לא רק בחריפות.
מה לומדים ממנו? שגם יתום בלי בית יכול להעמיד דורות של לומדים, ושהערך אינו רק ב׳מי צדק׳ אלא בדרך המחשבה עצמה. אביי מלמד שהלמדנות והמידות הטובות הן אחד, ושהחריפות הגדולה ביותר צריכה לשבת יחד עם ׳מענה רך׳ ויראת שמים.