רבנו יונה גירונדי
רבנו יונה גירונדי היה מגדולי חכמי קטלוניה במאה השלוש עשרה, קרובו של הרמב״ן, ומן המורים הגדולים של המוסר וההלכה בספרד. אך מה שעשה אותו לדמות מופת אינו רק גדלותו בתורה, אלא הדרך שבה למד להודות בטעות.
בימי הפולמוס הגדול על ספרי הפילוסופיה של הרמב״ם, נמנה רבנו יונה בתחילה עם המתנגדים לספר ׳מורה הנבוכים׳. ואז, כשהנוצרים שרפו את התלמוד בפריז בעגלות שלמות, ראה בכך רבנו יונה תוכחה משמים: אם התירו לשרוף את חכמת הרמב״ם, נשרפה בעקבותיה חכמת התלמוד כולה.
מתוך אותה הכרה עשה מעשה נדיר: התוודה ברבים על טעותו, נדר לעלות לקבר הרמב״ם ולבקש מחילה בפני עשרה, וקיבל על עצמו ללמד וללמד תשובה. גדול שהוכיח את גדולתו דווקא במילים ׳טעיתי׳.
מאותה שבירת לב נולד ׳שערי תשובה׳, יצירת המופת שלו, המפה הקלאסית של דרך התשובה: החרטה, הווידוי, ההחלטה, ומדרגות הכפרה. שבע מאות שנה לומדים בו בחודש אלול ובימים הנוראים.
בספריו האחרים, ׳שערי העבודה׳ ופירושו לפרקי אבות ולמשלי, לימד את בניין המידות, שהאדם צריך לעבוד על עצמו יום יום, כי אין תורה בלא תיקון הנפש.
ובחידושיו על הש״ס, ׳עליות דרבנו יונה׳ על מסכת בבא בתרא, ניכר שהיה גם פוסק ולמדן מן השורה הראשונה, ולא בעל מוסר בלבד.
רבנו יונה מלמד שהתורה הגבוהה ביותר היא התורה החיה, שהמידות קודמות לחכמה, ושגדולתו של אדם נמדדת בנכונותו לומר ׳טעיתי ואתקן׳.
מקורות: רבנו יונה, שערי תשובה; רבנו יונה על אבות; עליות דרבנו יונה, בבא בתרא