יוסף הצדיק
יוסף הצדיק הוא הנער שנמכר בידי אחיו והפך למשנה למלך, ומעולם לא נקם. בן שבע עשרה, אהוב אביו וחלום על גדולה, הושלך לבור ונמכר לישמעאלים, ירד למצרים כעבד, נכלא על לא עוול בכפו, וקם משם אל פסגת האימפריה. אין בתנ״ך מהפך גדול מזה.
כינויו ׳הצדיק׳ בא ממקום אחד ברור: עמידתו מול אשת פוטיפר. יום אחר יום פיתתה אותו, והוא סירב, ׳ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים׳ (בראשית לט, ט). נער עברי בודד, בלי בית ובלי משפחה, שבחר בטוהר כשאיש לא היה רואה. הצדקות אינה בהמון אלא בחדר סגור.
אבל שיאו האמיתי בא בסוף. כשהתגלה לאחיו שמכרו אותו, יכול היה להשמידם, ובמקום זה בכה ואמר: ׳ועתה אל תעצבו... כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם׳ (בראשית מה, ה). הוא ראה יד אלוקים דווקא בבגידה, ובחר לפרנס את מי שזרקו אותו לבור. זו הסליחה הראשונה הגדולה בתולדות המשפחה האנושית.
מה לומדים ממנו? שגדולה אמיתית נמדדת ברגע שבו יש לך כוח לנקום, ואתה בוחר לפרנס. יוסף מלמד שאפשר לשאת את הפצע בלי להפוך אותו לרעל, ולראות אפילו בבגידה חוט של השגחה. הוא צדיק לא כי לא נפגע, אלא כי בחר, שוב ושוב, לא להעביר את הפגיעה הלאה.