יוסף הצדיק
יוסף הוא הבן שנפל אל הבור ועלה אל הכס, וסיפורו הוא אולי הדרמה השלמה ביותר בתורה. הוא היה בן זקונים אהוב לאביו יעקב, בעל כתונת פסים וחולם חלומות של מנהיגות, ואחיו קנאו בו וׁשנאו אותו (בראשית לז). מתוך אותה קנאה נמכר לעבד ורד למצרים.
בבית פוטיפר עלה מעבד לממונה על הכול, ואז בא הניסיון הגדול: אשת אדוניו ניסתה לפתותו יום יום, והוא סירב, ׳ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים׳ (בראשית לט). על עמידתו זו נקרא לדורות ׳יוסף הצדיק׳. מחיר היושר היה בית הסוהר.
בכלא פתר חלומות, וכך הגיע שמו אל פרעה. כשפתר את חלום שבע הפרות ושבע השיבולים, ראה פרעה ׳איש אשר רוח אלוקים בו׳, ומינה אותו למשנה למלך על כל מצרים (בראשית מא). מבור עברי אלמוני הפך למושל אימפריה, והציל את האזור כולו מרעב.
הרגע הגדול הגיע כשאחיו, שמכרו אותו, עמדו לפניו רעבים ולא הכירוהו. יוסף יכול היה לנקום, אך במקום זאת פרץ בבכי והתוודע אליהם: ׳אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה׳ (בראשית מה). הוא לא רק סלח, אלא נחם אותם.
וכך גם ניסח את השקפת חייו כולה: ׳אתם חשבתם עליי רעה, אלוקים חשבה לטובה׳ (בראשית נ). יוסף ראה יד מכוונת מאחורי הסבל, וזה מה שאיפשר לו למחול. הוא הוריד את המשפחה למצרים, וכך החלה הגלות שממנה נולד העם.
יוסף מלמד שאפשר לעבור בור, עבדות, פיתוי וכלא, ולהישאר טהור; ושהסליחה גדולה מן הנקמה. השבטים כולם השתחוו לו, אך הוא ביקש רק לאחות את המשפחה מחדש.
מקורות: בראשית לז; בראשית לט; בראשית מא; בראשית מה; בראשית נ